תשובה קצרה: ה-Awesome Oscillator הוא אינדיקטור מומנטום שפותח על ידי Bill Williams. הוא מחסר ממוצע נע פשוט של 34 תקופות של מחיר החציון מממוצע נע פשוט של 5 תקופות של אותו קלט. התוצאה מוצגת כהיסטוגרמה סביב קו האפס. עמודות ירוקות אומרות שהקריאה הנוכחית גבוהה מהקודמת; עמודות אדומות אומרות שהיא נמוכה יותר. סוחרים משתמשים בו לחציות של קו האפס, ל-Saucer ול-Twin Peaks, בעיקר כדי לאשר את המומנטום מאחורי מה שפעולת המחיר כבר מרמזת עליו.
אם אתם סוחרים בזוגות מטבע, במדדים, במתכות או בקריפטו כ-CFDs ורוצים קריאה פשוטה של ה-AO, הטקסט הזה מיועד לכם. הכלי צנוע: חיסור אחד, בלי כפתורי כוונון. הערך שלו תלוי בשאלה אם אתם מכבדים את מה שהוא לא יכול לומר.
מה ה-Awesome Oscillator באמת מודד
מחיר החציון הוא נקודת האמצע של כל בר, כלומר גבוה ועוד נמוך חלקי שניים. ה-AO משווה ממוצע מהיר של נקודת האמצע הזו לאורך 5 הברים האחרונים מול ממוצע איטי לאורך 34 הברים האחרונים. קריאה חיובית אומרת שנקודות האמצע האחרונות יושבות מעל הטווח הארוך יותר של נקודות האמצע, ולכן המומנטום נוטה לשורי. קריאה שלילית אומרת את ההפך, ולכן המומנטום נוטה לדובי.
שני שיקולי תכנון חשובים. ראשית, הוא מתעלם מה-Close לחלוטין, מה שהופך אותו לגס על ברים עם זנבות ארוכים. שנית, התקופות קבועות לפי מוסכמה, ופלטפורמות רבות אפילו לא חושפות אותן. זהו יתרון שלא מנוצל מספיק: אותות צפופים על הגדרה משותפת נוטים לקבל יותר כבוד מצד משתתפים אחרים.
למי זה מתאים: לכל מי שהשיטה שלו בנויה על מגמות שוק ועל Pullbacks בתוך המגמה. למי זה מתאים פחות: לסוחרי טווח שמחפשים רמות של קנוי יתר ומכור יתר, כי ל-AO אין תקרה ואין רצפה.
האריתמטיקה, עם מספרים עגולים
דמיינו זהב שנע בשקט אחרי שבוע תנודתי. ל-5 הברים האחרונים יש נקודות אמצע שממוצען 2,420. ל-34 הברים האחרונים יש נקודות אמצע שממוצען 2,400. קריאת ה-AO היא 2,420 פחות 2,400, כלומר +20. אם הבר הקודם נסגר על +15, הבר החדש ירוק, כי 20 גבוה מ-15. אם הבר הקודם נסגר על +25, הבר החדש אדום, אף שהקריאה עדיין חיובית ונוחה.
הנקודה האחרונה היא המקום שבו קוראים חדשים נוטים לטעות. צבע הבר מתאר את השינוי מקריאה אחת לבאה, לא את הצד של האפס. בר אדום מעל האפס אומר שהמומנטום השורי מאט. בר ירוק מתחת לאפס אומר שהמומנטום הדובי נחלש. אף אחד מהם לא אומר שהמגמה התהפכה.
מכיוון ששני הקלטים הם ממוצעים פשוטים, ה-AO איטי בנקודות מפנה ומדויק יותר באמצע התנועה. לכן סוחרים משלבים אותו עם מבנה המחיר במקום להסתמך עליו לבדו.
שלושה אותות שה-AO ידוע בהם
Williams תיאר שלוש קריאות, שלכל אחת צורה שורית וצורה דובית.
| אות | גרסה שורית | גרסה דובית | איפה הוא מתקשה |
|---|---|---|---|
| חציית קו האפס | ההיסטוגרמה עוברת מתחת לאפס אל מעליו | ההיסטוגרמה עוברת מעל לאפס אל מתחתיו | מופיע שוב ושוב בשוק צדדי |
| Saucer | מעל האפס: שתי עמודות אדומות, ואז עמודה ירוקה | מתחת לאפס: שתי עמודות ירוקות, ואז עמודה אדומה | Saucer שטוח בשוק דהוי אומר מעט מאוד |
| Twin Peaks | מתחת לאפס: שפל שני שהוא גבוה מהראשון, ואז עמודה ירוקה | מעל האפס: שיא שני שהוא נמוך מהראשון, ואז עמודה אדומה | פסגה שלישית יכולה להיווצר לפני שהמחיר מסכים |
חציית קו האפס היא הסוג הבוטה. היא אומרת שהממוצע של 5 נרות חצה את הממוצע של 34 נרות, וזה כבר נתון איטי ברגע שהוא מופיע. ה-saucer הוא קריאה של תיקון: המומנטום נעצר לשני נרות ואז התחדש. תבנית הפסגות התאומות היא הגרסה של AO ל-divergence. יש כלל אחד חשוב: ההיסטוגרמה לא יכולה לחצות את האפס בין שתי הפסגות. הכלל הזה מפריד בין פסגות תאומות תקפות לבין תנודה רגילה ולא יציבה.
מקרה קונקרטי. CFD על מדד עולה במשך שלושה ימי מסחר, ואז נסוג במשך שניים. ה-AO נשאר מעל האפס אך מציג שני פסים אדומים במהלך הנסיגה. מופיע פס ירוק כשהמחיר מחזיק את שפל התנופה הקודם. זהו saucer. העסקה ההוגנת היא כניסה ללונג עם ה-stop מתחת לשפל התנופה הזה. לקריאת ה-AO עצמה אין רמת מחיר צמודה, ולכן היא לא יכולה לשמש כמקום ל-stop.
רשימת בדיקה לאסטרטגיה: שלושה מסננים לפני שפועלים על הופעה של AO
אסטרטגיות מסחר במומנטום שנבנות רק על ה-AO הן שבירות. שלושה מסננים הופכים את האות לכדאי את ה-spread.
- הסכימו קודם על המשטר. מגמה או טווח, לפי החלטה על טיימפריים גבוה יותר באמצעות המחיר, לא באמצעות ה-AO. חציות קו האפס ו-saucer הם כלים למגמה; בטווח הם מבזבזים הון שלא לצורך.
- דרשו טריגר במחיר. ה-AO מציג saucer; לאחר מכן המחיר חייב לשבור את השיא הקטן שנוצר במהלך ההפסקה. אם המחיר לא נמשך בתוך כמה נרות, האות כבר לא טרי.
- מקמו את ה-stop על מבנה. מתחת לשפל התיקון בלונגים, מעל לשיא התיקון בשורטים. גודל הפוזיציה כך שהפסד אחד יהיה אירוע רגיל.
דוגמה לגודל עסקה מחברת את הכול יחד. נניח שחשבון של 20,000 מסכן 0.5 אחוז לעסקה, כלומר 100. saucer על CFD על מדד עם stop של 20 נקודות פירושו חשיפה של 5 לכל נקודה. יעד של 20 נקודות מחזיר 100 עבור 100 שסוכנו, ואחרי עלות ה-spread והעמלה היחס נוטה בבירור נגדך. עדיף להמתין ליעד בשיא התנודה הקודם, או פשוט לוותר על העסקה.
נדיר שמגמה מספקת יותר משניים או שלושה saucers נקיים לפני שמופיעה אזהרת הפסגות התאומות. יש להתייחס לשלישית כאל חשודה.
AO מול MACD, RSI ו-CCI
אינדיקטורי מומנטום חלוקים בעיקר בשאלה מה להשוות. אי ההסכמה הזו היא החלק השימושי.
| כלי | משווה | מוגבל | העבודה הטובה ביותר |
|---|---|---|---|
| Awesome oscillator | ממוצעים של 5 ו-34 נרות של מחיר חציוני | לא | תיקוני מגמה, divergence של פסגות תאומות |
| MACD | EMA-ים של 12 ו-26 נרות של הסגירה, ועוד קו איתות | לא | אישור איטי יותר של מגמה, תזמון חציות |
| RSI | רווחים ממוצעים מול הפסדים ממוצעים | מוגבל, 0 עד 100 | קיצוניות מתוחות בתוך שווקים צדדיים |
| CCI | מחיר טיפוסי מול הממוצע שלו, עם סקיילינג לפי סטייה | לא | קריאות קיצון, כניסות בפריצות |
ה-AO וה- אינדיקטור MACD הם בני דודים קרובים, שכן שניהם מחסרים ממוצע איטי מממוצע מהיר. ה-AO מגיב מהר יותר כי 5 ו-34 קצרים יותר מ-12 ו-26 וגם משום שממוצעים פשוטים מעניקים לכל נר משקל זהה. מאותה סיבה הוא גם רועש יותר. ה- אינדיקטור RSI עונה על שאלה שונה לגמרי: עד כמה העליות האחרונות מתוחות ביחס להפסדים האחרונים. זה הופך אותו לשותף של ה-AO ולא לכפול שלו. ה־ אינדיקטור CCI הוא הקרוב ביותר מבחינת ההתנהגות, אבל סקאלת התנודתיות שלו גורמת לשווקים שקטים לנפח את הקריאות — דבר שה-AO אינו עושה.
כלל החלטה עבור הגרף. השתמשו ב-AO כשכבר ידוע לכם המגמה ואתם רוצים כניסות מדויקות על תיקונים. השתמשו ב-RSI כשאתם חושדים בטווח. השתמשו ב-MACD כשאתם רוצים פחות אישורים, איטיים יותר, ויכולים לקבל את ההשהיה.
מגבלות וטעויות נפוצות
- קריאת הצבע ככיוון. עמודה אדומה מעל האפס היא האטה. זו לא היפוך, ושורט על העמודה האדומה הראשונה במגמת עלייה חזקה הוא הרגל כפוי טובה.
- התייחסות למעברי אפס כאל כניסות בשוק עצבני. בסשן תנודתי ההיסטוגרמה קופצת מעל ומתחת לאפס פעמים רבות, וכל קפיצה כזו עולה spread.
- ציפייה לרמות קניית-יתר. אין כאלה. קריאה של +60 בזהב אינה חריגה במגמה חזקה, והיא קיצונית בשוק שקט.
- רדיפה אחרי תבנית הפסגות התאומות ב-timeframe נמוך מדי. בנרות של דקה הפסגות מקוטעות והתבנית כמעט אינה משלימה את עצמה בצורה נקייה.
בפשטות, ה-AO הוא כלי סלחני במגמות ובלתי סלחני בטווחים. ניתוח מומנטום עובד כשהמשטר מגיע קודם.
ה-AO תחת מגבלות הערכת prop firm
מגבלת הפסד יומית הופכת כמה מעברי אפס שגויים לבעיה משמעותית. בחשבון 25,000 עם תקרת יומית של 4 אחוז יש 1,000 להפסיד לפני שהסשן נסגר. שישה מעברי קו אפס בסשן לא סדור, כשכל אחד מסכן 150, צורכים 900 מהם בלי שום דבר להראות. הפתרון הוא ספירה קשיחה. החליטו לפני הסשן כמה אותות AO תיקחו, ואז עצרו בנחרצות במספר הזה גם אם ההדפסה הבאה נראית נדיבה.
Pivex מתאימה בדיוק לסוג כזה של משמעת. ההערכה שלה היא בשלב יחיד. קו ה-total drawdown נשאר במקום שבו התחיל במקום לטפס מאחוריכם, ותקרת היומית מתחילה מחדש בכל סשן. אין שעון שרץ על הניסיון ואין מינימום של ימי מסחר, כך שדילוג על סשן עצבני אינו עולה דבר. העוזר המובנה מראה כמה מההקצאה היומית נותרו, מה שמקל לשמור על הספירה הקשיחה. התמחור נשמר פשוט, עם עמלה אחת שניתנת להחזר.
השלב הבא: הקדישו סשן אחד ל-AO על הגרף וללא פוזיציות פתוחות. ספרו כמה פעמים ההיסטוגרמה חוצה את האפס, כמה saucers נוצרים, וכמה מהם מלוּוים אחר כך בפריצת מחיר. היחס הזה יגיד לכם בפשטות אם המכשיר וה-timeframe שלכם מתאימים לכלי. אם התשובה היא כן ואתם מתכוונים לסחור בו תחת כללי הערכה, קראו קודם את גיליון הכללים של Pivex. ואז הגבילו את הכניסות שלכם כך שסשן מפסיד יישאר בתוך המגבלה היומית.
מדריכים קשורים: אינדיקטור MACD ו אינדיקטור RSI.
לפני ההשתתפות, עיין בכללי התכנית הנוכחיים של Pivex והחליט אם הערכת המסחר הסימולטיבית הייחודית מתאימה לניסיון ולגבולות הסיכון שלך. השתתפות אינה מבטיחה פרס, הכנסה או תוצאה מסחרית ספציפית.