התשובה הקצרה: אפקט ינואר הוא הנטייה הנצפית של מניות, בעיקר מניות קטנות, לעלות יותר בינואר מאשר בחודשים אחרים של השנה. הוא תואר לראשונה בשנות ה־1940 ונחקר בהרחבה בשנות ה־1970 וה־1980. מאז הדפוס נחלש עד כדי כך שבמקרה הטוב הוא מפוזר. עבור סוחר CFD על מדדים או מט״ח, זו הערת לוח שנה, לא אות מסחר. החלק השימושי הוא להבין מדוע תחילת ינואר מתנהגת אחרת: הון טרי, מיצוב חדש ולוח חדשות עמוס.
למי מיועד הדף הזה? לסוחרים שרואים את הביטוי בכל שנה חדשה ורוצים פסק דין חד אם לפעול לפיו. אחרי הקריאה, אתם אמורים לדעת להבחין בין הטענה המקורית לבין הפולקלור, ולהחליט איך ינואר משנה את גודל הפוזיציה שלכם ב־CFD על מדדים ובזוגות עיקריים.
מהו בעצם אפקט ינואר
הטענה צרה. מניות שנמכרו בחוזקה בדצמבר, בעיקר חברות קטנות, קופצות בחזרה בשבועיים עד שלושת השבועות הראשונים של ינואר. חברות גדולות ב־S&P 500 מציגות גרסה חלשה הרבה יותר, אם בכלל. ההבחנה הזו חשובה כי רוב סוחרי הקמעונאות כלל לא נוגעים ישירות במניות קטנות. הם סוחרים ב־CFD על מדד רחב, הנשלט בידי השמות הגדולים ביותר.
שני רעיונות סמוכים נכללים איתו לעיתים, וצריך להפריד ביניהם:
- ברומטר ינואר. כאן הטענה היא שכיוון ינואר קובע את כיוון כל השנה. זו טענת חיזוי, לא טענת תשואה, והקשר היחיד בינה לבין אפקט ינואר הוא החודש עצמו.
- ראלי סנטה קלאוס מכסה את ימי המסחר האחרונים של דצמבר ואת שני הימים הראשונים של ינואר, חלון נפרד שנגמר כשאפקט ינואר מתחיל.
שניהם שייכים למשפחה הרחבה של אנומליות בשוק המניות, דפוסים במחיר שתיאוריה פשוטה של שווקים יעילים אומרת שלא אמורים להתקיים לאורך זמן. אסטרטגיות מסחר עונתיות מנסות להפיק מהם רווח. אפקט ינואר הוא החבר הוותיק והמפורסם ביותר במשפחה, וגם זה שהזדקן הכי גרוע.
מאיפה הגיעה הרעיון
אנליסט השקעות בשם Sidney Wachtel פרסם את התיאור הכתוב הראשון בתחילת שנות ה־1940. הוא שם לב לכך שמניות קטנות נטו לעלות מסוף דצמבר אל תוך ינואר והצביע על מניעים מס שלקחו חלק בתופעה. התצפית ישבה בשקט במשך עשרות שנים, חזרה על עצמה בעיתונות הפיננסית בכל חורף, ונבדקה כמעט בידי איש.
הפיננסים האקדמיים גילו זאת מחדש בשנות ה־1970 וה־1980. הממצא המצוטט ביותר: חלק גדול מפרמיית המניות הקטנות לכל השנה הגיע בימים המסחריים הראשונים של ינואר. זה היה משמעותי. או שהשוק תימחר משהו לא נכון או שהמדידה הייתה פגומה.
הפרסום שינה את הדפוס. ברגע שכל מנהל קרן ידע על אפקט ינואר, הקניות התחילו מוקדם יותר, תחילה בסוף דצמבר ואז באמצע דצמבר. אנומליה שתלויה בכך שאיש לא פועל לפיה היא שבירה מעצם ההגדרה. זה מחזור החיים של רוב האנומליות בשוק המניות: מגלים, מפרסמים, מקדימים לפעול, ואז היא קטנה מדי כדי לכסות עלויות.
למה ינואר עשוי להטות למעלה: התיאוריות העיקריות
איש לא הכריע בסיבה, ותיאור הוגן משאיר את האי־ודאות. המועמדים:
- מכירות בהפסד לצורכי מס. משקיעים מוכרים פוזיציות מפסידות לפני סוף השנה כדי לקזז הפסדים מול רווחים. זה מוריד את המפסידים בדצמבר. כשהמכירות נפסקות, אותם שמות קופצים כי ההיצע המלאכותי נעלם.
- קישוט חלון. מנהלי קרנות מסדרים את דוחות סוף השנה שלהם על ידי היפטרות מהחזקות מביכות והוספת שמות שנראים מכובדים. בינואר הם בונים מחדש את הפוזיציות האמיתיות.
- כסף חדש. בונוסים, הפרשות לפנסיה והקצאות שנתיות חדשות מגיעים בשבועות הראשונים של השנה ונכנסים להשקעה, בעיקר למניות.
- פסיכולוגיית שוק. שנה חדשה מאפסת את הסנטימנט. התנהגות משקיעים עוברת מהתגוננות לתקווה, וההיסוס כלפי המפסידות של השנה שעברה דועך.
- חוסר נזילות במניות קטנות. ספרי פקודות דקים במניות קטנות גורמים לכך שגם קנייה צנועה מזיזה את המחיר בחדות, מה שמגזים בכל האמור לעיל.
התיאוריות הראשונה והחמישית מסבירות את רוב מה שהנתונים המקוריים הראו. אף אחת מהחמש אינה אומרת דבר על מטבעות, מתכות או מדדי מניות גדולים, והפער הזה הוא כל העניין עבור סוחר CFD.
מה מראה הרקורד, עשור אחרי עשור
ציטוט ממוצע יחיד מסתיר יותר משהוא מגלה, ולכן הנה צורת הראיות לפי תקופה, ולא מספר.
| תקופה | התנהגות ינואר במניות קטנות | מניות גדולות ו־S&P 500 | מה השתנה |
|---|---|---|---|
| לפני 1980 | זינוק חזק ועקבי למדי | חלש, כמעט בלתי נראה | הדפוס אינו מוכר לרוב המשתתפים |
| שנות ה-1980 | עדיין ברור, וכיום נחקר לעומק | חלש | פורסם בהרחבה, ולכן הקניות הוקדמו |
| שנות ה-1990 | קטן יותר ופחות אמין | בערך רגיל | קרנות מדד ומסחר זול יותר פיזרו את הזרימה |
| משנות ה-2000 ואילך | לא עקבי: מופיע בשנים מסוימות, נעדר באחרות | בלתי ניתן להבחנה מחודשים אחרים | הוקדם ונוצל בהרחבה; העלויות ירדו, אבל גם היתרון |
שתי קריאות כנות. האפקט היה אמיתי בתקופה שבה נמדד, והמנגנון, מכירה בהפסד מס לצורכי קיזוז במספרים לא נזילים, עדיין קיים, ולכן גרסה חלשה שלו יכולה לחזור. אבל הגרסה של מניות הגדולות מעולם לא הייתה משמעותית במיוחד, ו-CFD על מדד רחב עוקב אחר מניות גדולות. מי שמצטט ממוצע של ינואר בלי לציין את המדד, העשור והנחת העלויות, מוכר פולקלור.
ביקורות: למה האפקט ברובו דעך
- הקדמה מוקדמת. ברגע שהדפוס הפך לציבורי, הקניות עברו לדצמבר, ואז לנובמבר. אפקט ינואר הפך לאפקט דצמבר ואז פשוט לכלום.
- כללי המס השתנו. חשבונות פרישה מחזיקים חלק גדול ממניות השווי הקטן ואינם משלמים מס רווחי הון, ולכן מכירות בהפסד לצורכי מס יוצרות פחות מההיצע של דצמבר.
- עלויות. התשואה העודפת שנמדדה הייתה קטנה, ובמניות שווי קטן ודקות במיוחד המרווח והעמלה על עסקה הלוך-חזור יכולים לאכול אותה לגמרי.
- גודל מדגם. תצפית אחת בשנה פירושה שמדגם של ארבעים שנה הוא ארבעים נקודות נתונים. זה בסיס כפוי טובה לכל כלל מסחר.
במילים פשוטות: האפקט כנראה התקיים, כנראה נוצל, ומה שנשאר כמעט שאינו ניתן להבחנה מרעש עבור כל מה שסוחר CFD קמעונאי יכול לגשת אליו.
מה המשמעות של ינואר עבור סוחרי CFD על מדדים ופורקס
האנומליה המקורית עוסקת במניות קטנות בודדות. סוחר CFD אינו מחזיק כאלה. מה שכן עובר הלאה הוא מבנה החודש.
CFD על מדדים. US500 ו-NAS100 הם מדדי ייחוס של מניות גדולות, ולכן הזינוק הקלאסי כמעט לא מגיע אליהם. כאשר מוצע CFD על מדד של מניות קטנות, האפקט סביר יותר, אך עדיין לא יציב. מה שכן שונה באופן עקבי הוא ההשתתפות: כל השולחנות חוזרים בשבוע המלא הראשון, הנפח קופץ מזחילת החגים האיטית, והטווחים מתרחבים. המדריך ל איך לסחור במדדים עוסק בקביעת גודל פוזיציה לנוכח שינוי בטווח, וזה המיומנות שבאמת חשובה כאן.
פורקס. במטבעות אין אפקט ינואר במובן האקדמי. מה שכן יש: מיצוב שנתי חדש של קרנות ותאגידים, לוח חדשות עמוס בשבוע הראשון, ונזילות שחוזרת אחרי סוף דצמבר דליל במיוחד. הכיוון הוא ניחוש של כל אחד; הטווח אינו. זהב מושך לעיתים זרימת הקצאה של תחילת השנה, וקריפטו נסחר לפי לוח שנה משלו, אבל לאף אחד מהם אין אנומליית ינואר ששווה עסקה.
אפקטים עונתיים אחרים בלוח השנה מהווים השוואה שימושית. דירוגי ימי השבוע חלשים יותר מסיפור ינואר, וההיגיון שבמאמר שלנו על היום הטוב ביותר בשבוע לסחור בו חל גם כאן. פקיעת אופציות רבעונית היא המקרה ההפוך: triple witching היא תופעה מכנית, מתוארכת וחוזרת על עצמה, וזה בדיוק מה שאפקט ינואר אינו.
מסגרת החלטה ורשימת בדיקה לתחילת ינואר
קבלו החלטה בשבוע האחרון של דצמבר, לא בשני בינואר, כשהכול כבר זז.
- ציינו את המכשיר. אם מדובר ב-CFD על מדד בעל שווי שוק גדול או בצמד מטבעות מרכזי, אתם סוחרים בתנאי ינואר, לא באפקט ינואר.
- הקטינו את הגודל לשתי הסשנים הראשונים, ואז העריכו מחדש ברגע שטווחי המסחר האמיתיים נעשים גלויים.
- סמנו את פרסומי השבוע הראשון. נתון התעסוקה של ארה״ב בדרך כלל מתפרסם ביום שישי הראשון של החודש וקובע את הטון לשבוע שלם.
- קבעו תקציב המבוסס על stop ולא יעד המבוסס על לוח שנה. שום דבר באנומליה הזו אינו אומר מתי היא מסתיימת.
- אל תישאו מפסיד מדצמבר אל ינואר בתקווה לריבאונד. זו פולקלור של השקעות, לא תוכנית.
דוגמה מעשית על חשבון של 10,000 במסחר ב-EUR/USD. הסיכון לעסקה הוא 1 אחוז, כלומר 100. סט־אפ מאוחר בדצמבר עם stop של 25 פיפס, ב-10 לפיפס ללוט סטנדרטי, מאפשר 0.4 לוט. בשבוע המלא הראשון של ינואר אותו סט־אפ דורש stop של 50 פיפס כי הטווח היומי הוכפל. ה-stop הרחב חותך את הפוזיציה לחצי ל-0.2 לוט. שמירה על 0.4 לוט מול ה-stop הרחב הייתה מסכנת 200, הימור מוטה שלא לצורך על חודש שממעט לתגמל על כך. גודל קטן יותר, stop רחב יותר, אותו סכום בסיכון, ומרחב לסשנים הראשונים והמבולגנים.
סיכונים, הסתייגויות וטעויות נפוצות
- מסחר בממוצע כאילו הוא מתאר את השנה שלפנינו. הממוצעים הישנים כללו שנים שצללו חזק בינואר. ממוצע מסתיר שונות.
- בלבול בין הברומטר לבין האפקט. ינואר חזק לא מוכיח ולא חוזה דבר לגבי פברואר.
- רדיפה אחרי תנועת השבוע הראשון. מיצוב חדש יכול להתהפך בעוצמה בשבוע השני, אחרי שהקצאות השנה החדשה מסתיימות.
- התעלמות מהעלות. ספרדים רחבים יותר בשתי הסשנים הראשונים מעלים את עלות כל כניסה בדיוק כשהססנות צריכה להיות הגבוהה ביותר.
- הנחה שהלוח מגן על stop. גאפ בסשן הראשון אינו סלחני יותר מכל גאפ אחר, וספרי חג עצבניים הופכים זאת לסביר יותר.
הגישה שאינה מנוצלת מספיק היא הצנועה: להתייחס לינואר כחודש עם שינוי ידוע בהשתתפות ועם ריכוז חדשות ידוע, ולסחור בהתאם. סיפור התשואה העונתית כבר מאוס.
ינואר בתוך הערכת prop firm
מגבלות ההערכה אינן מתאפסות עם השנה החדשה. קל להגיע למגבלת הפסד יומית בשבוע המלא הראשון, כשהטווחים קופצים ופרסום נתון התעסוקה מתרחש. drawdown כולל סטטי לא אכפת לו אם ההפסד נבע מתזה עונתית או אקראית.
Pivex מפעילה הערכה בשלב אחד ללא דדליין וללא מספר מינימלי של ימי מסחר, כך ששום דבר לא מחייב אתכם לסחור בסשנים הראשונים והעצבניים כדי לעמוד בלוח הזמנים. מגבלת ההפסד היומית מתאפסת בכל יום, כך שיום שני מגושם לא מרעיל את יום שלישי, אבל ה-drawdown הכולל הסטטי מצטבר. החזקת פוזיציה בסוף שבוע מותרת, כך שפוזיציה שנישאת מעל סוף השבוע הראשון של השנה היא בחירה שלכם ולא כלל מחייב. העוזר של Pivex שמנטר מגבלות מצדיק את עצמו בשבועות כאלה, כשספרד רחב יותר יכול לקרב פוזיציה רגילה לקו יותר מהצפוי.
הגישה המעשית: עקבו אחרי שתי הסשנים הראשונים בגודל מופחת או מהצד, ואז הגדילו מחדש לאחר שהטווחים נרגעים. גודל עקבי הוא, בסופו של דבר, בדיוק מה שמעריכי חשבון בודקים בשקט.
השלב הבא: שלפו את השינוי של ינואר עבור ה-CFD על המדד המרכזי שלכם לאורך עשר השנים האחרונות והשוו אותו לממוצע של שאר החודשים. אחר כך השוו את הטווח היומי של השבוע הראשון לטווח של השבוע האחרון בדצמבר. אם פער התשואה קטן מפער הטווח, אתם יודעים סביב מה לתכנן. הערכת Pivex ללא ימי מסחר מינימליים מאפשרת לכם להימנע מהסשנים הראשונים עד שהתוכנית מוכנה.
מדריכים קשורים: איך לסחור במדדים ו triple witching.
לפני ההשתתפות, עיין בכללי התכנית הנוכחיים של Pivex והחליט אם הערכת המסחר הסימולטיבית הייחודית מתאימה לניסיון ולגבולות הסיכון שלך. השתתפות אינה מבטיחה פרס, הכנסה או תוצאה מסחרית ספציפית.