שאלו למה הכסף מיועד, והתיוג מסתדר מעצמו. מסחר מנסה להרוויח מתנועת המחיר לאורך ימים, שעות או דקות, ותפקידו של הסוחר הוא להיות צודק לעיתים קרובות מספיק כדי לכסות את העלויות. השקעה מנסה לבנות ערך לאורך שנים באמצעות החזקה בנכסים ומתן לריבית דריבית ולהשקעה מחדש לעבוד, ותפקידו של המשקיע הוא בעיקר להישאר במקום. הפער ביניהם הוא אופק הזמן. כל השאר נובע ממנו: הסיכון שאתם נושאים, המסים שאתם משלמים, השעות שאתם משקיעים, והלך הרוח שכל גישה מתגמלת.
הן אינן יריבות. הרבה אנשים עושים את שתי הפעולות, עם חשבונות נפרדים, כללים נפרדים וכסף נפרד. העמוד הזה מפרט את ההבדלים, טבלה, חישוב התאוששות שתוכלו להריץ על תיק ההשקעות שלכם, ומסגרת לבחירה.
תשובה קצרה: אופק, מטרה וחבות מס
שלוש שאלות מפרידות בין סוחר למשקיע.
- כמה זמן תחזיקו? סוחר חושב במפגשי מסחר או בשבועות. משקיע חושב בשנים.
- מה מייצר את התוצאה? מסחר תלוי בתזמון הכניסות והיציאות. השקעה לטווח ארוך תלויה בבעלות, בהפקדות ובזמן בשוק.
- מהו המס? מסחר קצר טווח יוצר אירועים חייבי מס בתדירות גבוהה. השקעה ארוכת טווח דוחה אותם.
ההשלכה המעשית היא עומס העבודה. מסחר קצר טווח הוא עבודה פעילה עם עלות מדידה לכל החלטה. השקעה היא תוכנית עם בדיקות תקופתיות. בשתיהן יש סיכון ממשי להפסד, ואף אחת מהן אינה מבטיחה תוצאה.
הרשויות הרגולטוריות מדברות ישירות על הקצה הקצר-טווח. מסחר תכוף הוא מסוכן ויקר, וטענות על רווח קל בו ראוי לגשת אליהן בחשדנות (מסחר יומי: הכסף שלכם בסיכון).
למי זה מיועד
זה מיועד לקורא שיש לו מעט כסף בצד ואין לו תיוג ברור מה לעשות איתו.
- יש לכם חשבון ברוקר ואינכם מצליחים להחליט אם להחזיק או לסחור סביב פוזיציה.
- אתם כבר משקיעים ותוהים האם להוסיף מסחר קצר טווח שווה את המאמץ.
- סחרתם קצת ושואלים אם אופק ארוך יותר יתאים לכם טוב יותר.
שום דבר כאן אינו ייעוץ פיננסי אישי. זהו השוואה בין שתי גישות למכשירים פיננסיים ובין הדרישות שכל אחת מהן מציבה.
איך זה עובד: שתי עבודות שונות
תפקידו של הסוחר
סוחר הופך דעה לגבי מחיר לסדרה של עסקאות מבוקרות. העבודה היא ניתוח שוק, כללי כניסה, כללי יציאה וגודל פוזיציה. התוצאה מגיעה מהיציאות לא פחות מאשר מהכניסות.
העלויות נמצאות בלב התפקיד. מרווח, עמלה, סליפג' ואירועים חייבי מס כולם גדלים עם המחזור. סוחר שאינו יכול לציין את העלות הלוך-חזור של פוזיציה אינו יודע את נקודת האיזון. סוחרים רבים משתמשים גם בכסף מושאל, מה שמגדיל את שני הכיוונים ועלול לגרום למכירה כפויה ברגע הגרוע ביותר (איך עובד מרג'ין).
התזמון מוגבל על ידי הזירה. המפגשים מתקיימים לפי לוח זמנים שפורסם מראש עם חגים וסגירות מוקדמות, וסוחרים מתכננים סביב התאריכים האלה (שעות ולוחות NYSE).
תפקידו של המשקיע
משקיע בונה הקצאה ומגן עליה מפני הדחפים שלו עצמו. העבודה נעשית מראש: יעדים, אופק זמן, סובלנות לסיכון, וכמה מכל סוג נכס להחזיק. לאחר מכן התפקיד הוא להפקיד באופן קבוע, לאזן מחדש מדי פעם, ולא להגיב לחדשות.
ה-SEC מגדיר את נקודת ההתחלה כתכנון פיננסי ולא כבחירת מניות. הסדירו את קרן החירום, את החובות ואת סבילות הסיכון שלכם לפני שאתם מתחייבים לכסף לשווקים (עשר דברים שיש לקחת בחשבון).
אסטרטגיית השקעה נבחנת לאורך שנים, לא שבועות. זה לא נוח, כי המשוב מגיע לאט מדי מכדי להרגיש כמו התקדמות.
ההבדלים המרכזיים בין מסחר להשקעה
| שאלה | מסחר | השקעה |
|---|---|---|
| מהו אופק הזמן? | דקות עד כמה שבועות | שנים, לעיתים עשרות שנים |
| מאיפה מגיע התוצאה? | תזמון הכניסה והיציאה | בעלות, הפקדות, ריבית דריבית |
| באיזו תדירות פועלים? | מדי יום עד שבועי | רבעוני או פחות |
| מהו הסיכון העיקרי? | רצף של הפסדים וגרירת עלויות | ירידות ממושכות וריכוזיות |
| כיצד נוצרים אירועים חייבי מס? | כל הזמן, כולן בטווח הקצר | לעיתים רחוקות, נדחים עד למכירה |
| מה זה דורש? | קשב, משמעת, החלטות מהירות | סבלנות ותוכנית כתובה |
| כיצד מודדים הצלחה? | צפי רווח לאורך עסקאות רבות | התקדמות לעבר יעדים פיננסיים |
הטבלה מסתירה נקודה כנה אחת. מסחר דורש יתרון ששורד עלויות, ורוב האנשים לעולם לא מפתחים כזה. השקעה דורשת התנהגות ששורדת שעמום ופחד, וזה אתגר אחר, לא קל יותר.
אופק זמן, סיכון וטיפול מס
סיכון אינו כמות אחת. סוחר לטווח קצר מתמודד עם סיכון רצף: כמה הפסדים ברצף יכולים לחסל את החשבון לפני שלשיטה יש מדגם הוגן. משקיע לטווח ארוך מתמודד עם סיכון ירידה: ירידה רחבה יכולה להימשך חודשים ולבחון אם התוכנית הייתה כנה לגבי סבילות הסיכון.
תנודתיות בשוק משפיעה עליהם אחרת גם כן. תנודתיות היא חומר גלם עבור סוחר ורעש עבור משקיע. אותו שבוע יכול להיות פרודוקטיבי עבור אחד ולא רלוונטי עבור האחר.
טיפול המס הוא ההבדל שהקוראים לרוב מפספסים. פוזיציות לטווח קצר יוצרות רווחים והפסדים ממומשים בשנה שבה הן נסגרות. תקופת ההחזקה קובעת את אופי הרווח, וההבחנה בין טיפול לטווח קצר ולטווח ארוך היא שאלה של כמה זמן הנכס הוחזק. מסחר אינטנסיבי יכול גם לשנות את סטטוס הדיווח שלכם, כי רשויות המס מיישמות מבחנים משלהן כדי לקבוע מי נחשב סוחר ולא משקיע (נושא מס' 429). המבחנים האלה שוקלים את התדירות, הסדירות והכוונה של הפעילות, והתוצאה משפיעה על האופן שבו הוצאות ו-elections מטופלות.
יתרונות וחסרונות של מסחר והשקעה
מסחר, בצד החיובי
- המשוב מגיע במהירות, כך ששיטה פגומה נחשפת בתוך שבועות.
- אפשר לסגור פוזיציות, כך שלא חייבים לסבול שוק רע.
- הסיכון לכל החלטה הוא מפורש, כי הסטופ קובע את ההפסד מראש.
- מסחר קצר-טווח יכול לעבוד גם בשווקים יורדים וגם בעליות.
מסחר, בצד העלות
- כל סיבוב מסחר משלם חיכוך, והחיכוך הזה מצטבר נגדך.
- זה דורש תשומת לב מתמדת במהלך שעות המסחר.
- הפסדים מגיעים לעיתים קרובות, וזה יקר רגשית גם כשהתוכנית נכונה.
- ניהול רישומים ודיווחי מס גדלים עם מספר העסקאות.
השקעה, בצד החיובי
- המחויבות בזמן קטנה ברגע שהתוכנית קיימת.
- עלויות ואירועים חייבי מס הם נדירים, כך שפחות מהתשואה דולף החוצה.
- פיזור סיכונים מחלק את הסיכון בין החזקות רבות במקום בין רעיון אחד.
- ריבית דריבית והשקעה מחדש עושות את העבודה שהתזמון לא יכול לעשות.
השקעה, בצד העלות
- הכסף מחויב לתקופות ארוכות וייתכן שיידרש במקום אחר.
- צריך לעבור דרך ירידות חדות, וזה קשה יותר ממה שזה נשמע.
- המשוב איטי, כך שתוכנית גרועה יכולה להימשך שנים בלי שיבחינו בכך.
- תוצאות עבר אינן אומרות דבר ודאי על תוצאות עתידיות, בכל נכס.
הוכחות, דוגמאות והתנגדויות
בצעו את אריתמטיקת ההתאוששות. זו הדרך הברורה ביותר לראות מדוע שתי הגישות ניהול סיכון עושות זאת בצורה שונה כל כך.
תיק שיורד 20 אחוז צריך רווח של 25 אחוז כדי לחזור לרמה ההתחלתית. בדקו: 100 יחידות הופכות ל-80, ו-80 חייבות לעלות ב-25 אחוז כדי לחזור ל-100. עכשיו קחו ירידה של 50 אחוז. היא דורשת רווח של 100 אחוז כדי להתאושש. המתמטיקה אכזרית וסימטרית: ככל שהבור עמוק יותר, כך הטיפוס חזרה לא פרופורציונלי יותר.
התשובה של המשקיע היא להפוך בורות עמוקים לבלתי סבירים ולברי-שרידות. פזרו את הכסף בין נכסים, שמרו על אופק ארוך, והמשיכו להוסיף גם כשהמחירים נמוכים. משקיע שמחזיק דרך ירידה של 30 אחוז צריך בערך התאוששות של 43 אחוז, וההיסטוריה לא מבטיחה מתי היא תגיע. זהו הסיכון שמקבלים בתמורה לעומס עבודה נמוך.
התשובה של הסוחר היא להפוך בורות עמוקים לבלתי אפשריים באמצעות כללים. סכן 1 אחוז מהחשבון לכל עסקה, ואפילו עשרה הפסדים רצופים משאירים בערך 90 אחוז מההון שלמים, וזה דורש רק התאוששות של 11 אחוז. סכן 10 אחוז לכל עסקה, ואותם עשרה הפסדים משאירים בערך 35 אחוז, שדורשים רווח של 186 אחוז. אותה רצף הפסדים, הישרדות שונה לחלוטין.
התנגדות: האם הכלל של הסוחר הופך מסחר לבטוח יותר מהשקעה? לא, והאריתמטיקה לא אומרת את זה. היא אומרת שגודל הפוזיציה שולט באופן שבו רצף הפסדים מסתיים. היא לא אומרת דבר על האם לשיטה יש יתרון מלכתחילה. סוחר עם ניהול סיכון הדוק וללא יתרון פשוט מפסיד לאט יותר, תוך תשלום עלויות לאורך כל הדרך למטה.
התנגדות שנייה: האם השקעה היא פשוט מסחר איטי יותר? לא ממש. ההחלטות של המשקיע עוסקות בהקצאה ובהפקדות, לא בכניסות ויציאות. הריצו מחדש את המספרים האלה עם ה-drawdown שלכם ועם הסיכון שלכם לכל עסקה, ובדקו עם איזה כישלון הייתם יכולים באמת לחיות.
מסגרת החלטה: בחירת הדרך שלכם
ענו בכנות, ואז ספרו.
- מתי תצטרך את הכסף הזה בחזרה: בתוך שלוש שנים, או אחר כך?
- כמה שעות בשבוע אתה יכול להקדיש לשווקים בלי להרגיש מרמור כלפי זה?
- האם אתה יודע מהי עלות הסיבוב הכוללת שלך לכל עסקה, או את דמי הקרן והחשבון שלך?
- האם תוכל לעבור ירידה של 30 percent בלי למכור?
- האם אתה מנהל תיעוד כתוב של החלטות וסוקר אותו?
- האם זה כסף שאתה יכול להרשות לעצמך להפסיד בלי לשנות את אורח החיים שלך?
אופקי זמן קצרים וסבילות נמוכה ל-drawdown מצביעים על כך שלא כדאי להשקיע לטווח ארוך בכסף שתצטרך בקרוב. אופקי זמן ארוכים ומעט שעות פנויות מצביעים על כך שלא כדאי לעשות מסחר פעיל. אם קיבלת ציון טוב בניהול הרישומים ובשעות, והכסף הוא באמת הון בסיכון, מסחר הוא ניסוי סביר בהיקף קטן.
לעשות את שניהם זה נורמלי. שמור אותם בחשבונות נפרדים עם כללים נפרדים, כך ששבוע מסחר לעולם לא ייגע בתוכנית ארוכת הטווח. לפני שאתה מקצה חסכונות למסחר קצר טווח, בדוק את הכללים בסביבת אימון שבה אפשר לבדוק גודל פוזיציה ומשמעת בלי סיכון להון. כשהיומן נראה כמו תהליך, Pivex מפרסמת את סט הכללים שלה מראש: הערכה בשלב אחד ללא מגבלת זמן, ללא ימי מסחר מינימליים, drawdown כולל סטטי ומגבלת הפסד יומית שמתאפסת בכל יום.
מה חשוב לדעת לפני שבוחרים
הגישה המנטלית היא המשתנה השקט. סוחרים צריכים לקבל הפסדים קטנים ותכופים ולפעול שוב מיד. משקיעים צריכים לקבל תקופות ארוכות שבהן נראה ששום דבר שהם עושים לא משנה. רוב האנשים יודעים איזה מהשניים נשמע גרוע יותר, והתשובה הזו היא מידע שימושי.
חמש טעויות מופיעות שוב ושוב:
- מסחר בכסף שיועד לשכר דירה, שכר לימוד או החזר חוב.
- הפיכת עסקה מפסידה להשקעה לטווח ארוך כדי להימנע ממימוש ההפסד.
- מכירת אחזקה לטווח ארוך בגלל שבוע גרוע בשוק.
- שיפוט של אחת משתי הגישות על בסיס מדגם קטן מכדי לומר משהו.
- התעלמות מעלויות וממסים כשמשווים בין השתיים על הנייר.
זכור גם את ההגנה על הצרכן. אם מתעוררת מחלוקת עם ספק פיננסי, התחל עם הספק עצמו ועם הגדרות החשבון שלך. מידע נייטרלי לצרכנים זמין אם אתה צריך להבין את התמונה הרחבה (כלים לצרכנים).
עוד שיעור בית אחרון. למד כיצד תקופת ההחזקה משנה את אופי הרווח לפני שתבחר בגישה. תוצאות קצרות טווח וארוכות טווח אינן מטופלות באותו אופן (רווחי והפסדי הון).
לפני ההשתתפות, עיין בכללי התכנית הנוכחיים של Pivex והחליט אם הערכת המסחר הסימולטיבית הייחודית מתאימה לניסיון ולגבולות הסיכון שלך. השתתפות אינה מבטיחה פרס, הכנסה או תוצאה מסחרית ספציפית.